שלום לכולם. אני אסנת פרלשטיין, אמא של סמל מעיין ברוך פרלשטיין, ה' ייקום דמו, נפל בחאן יונס ב-24 ביוני, אבל לא עליו באתי לדבר, אלא אני אגיד ככה, אני באה לדבר מהלב, לא הכנתי דברים כתובים, אבל היה לי חשוב לבוא מאשחר הרחוקה לפה להגיד כמה דברים. אני מודה שעד ה-7 באוקטובר לא חשבתי שדחוף לגייס חרדים, זה היה נראה שהצבא מסתדר לבד, שמעתי על מחזורים שלמים שפוטרים אותם מגיוס כי לא צריך כל כך הרבה, הייתה מין תחושה כזאת שזה באמת מין התעקשות כזאת, אולי יושב על איזה שהיא רדיפת חרדים, שורף להם בעיניים שהחרדים יושבים ולא לומדים. לי היו חשובים דברים אחרים, אמרתי אם כבר לימודי ליבה הרבה יותר עקרוני כדי לשבור את מעגל העוני, כדי שיהיו אזרחים תורמים ולא נטל על המדינה. ואז הגיע ה-7 באוקטובר והקלפים נטרפו ואנחנו ראינו בעיניים שאין לנו מספיק לוחמים. הבן שלי אמנם בסדיר, אני כמעט שלא ראיתי אותו, שלושה שבועות במקרה הטוב, טחנו אותם. הוא היה בהנדסה קרבית, היה בגדוד 605, גדוד צפוני, הוא היה רק בעזה, להוציא איזה שבועיים בלבנון, אני לא ראיתי את הבן שלי. שלא לדבר על משרתי המילואים שלא ראו את המשפחות שלהם, של 500 ו-600 ימי מילואים. זה פסיכי, זה הרס משפחות, אנשים חזרו משם פצועים בגוף, בנפש, אנחנו נראה את האדוות של זה עוד הרבה מאוד זמן, אנחנו שומעים על חיילים שמתאבדים, אנשים איבדו את הפרנסה שלהם, משפחות הושפעו מזה בצורה קריטית, הקשר עם הילדים. אני לא צריכה להכביר מילים, אתם יודעים את כל זה. השורה התחתונה, אין מספיק לוחמים. אני ציפיתי שב-8 באוקטובר החרדים, אתם, המנהיגים של החרדים יתדפקו על לשכות הגיוס ויגידו: אנחנו רוצים לתת יד, אנחנו רוצים להיכנס מתחת לאלונקה, צריכים אותנו. ובמקום שדבר כזה יקרה מגדילים לעשות ולא רק שלא אומרים, טוב, נגייס לפחות את אלה שלא לומדים, ובואו, אנחנו יודעים כמה שבאבניקים יש, אפילו עשו עליהם סדרה, אז במקום זה, אני לא יודעת מאיפה התעוזה והחוצפה לחוקק כזה חוק מביש, חצוף, יריקה בעין לכל ציבור המשרתים, לכל הציונים, לכל האנשים שהמדינה הזאת חשובה להם. אני ממש מתביישת בשמכם, איך אתם יכולים להרחיב עוז ולעמוד מנגד, זה מעשה כל כך לא יהודי. אני גדלתי באולפנת אמנה בכפר סבא, אני יודעת דבר או שניים ביהדות, חצי מהמשפחה שלי חרדים בטבריה, זה לא זר לי. אני באמת לא יודעת איך אנשים שומרי תורה ומצוות מסוגלים לגייס את היהדות כנגד שירות. איפה לא תעמוד על דם רעך? איפה אחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה? אני לא מבינה את זה, אני באמת באמת לא מבינה את זה. אז במקום שיהפכו את האחוזים ושאלפים בודדים, שהם באמת עילויים, שהם באמת מסוגלים ללמוד מבוקר ועד ערב, כמו שחבר הכנסת יולי אדלשטיין אמר, שהם יישבו וילמדו. אני מאמינה גדולה בלימוד תורה, אני באמת חושבת שיש לזה ערך מאוד גדול.

אבל שרק אלה שמסוגלים ללמוד מבוקר עד ערב ולתת את כל זמנם ומרצם ויכולתם, שגם יש להם יכולת לשבת ללמוד, שהם יישבו וילמדו וכל היתר שיתגייסו לצבא, שיהיו לוחמים, שישימו יד מתחת לאלונקה. אני לא מצליחה להבין את זה. אני שומעת חברי כנסת שמתראיינים ואומרים: תביאו הודים, תביאו את התל אביבים, תגייסו את הערבים, כאילו אתה אשכרה אמרת את זה, תביאו הודים? אתה שומע את עצמך? זה רק מראה לי כמה הציבור החרדי, המנהיגים שלו, כי אני מכירה חרדים ואני יודעת שהם פשוט קשובים למנהיגים שלהם.

אז אני פונה למנהיגים שלהם, לא לחרדים, כי החרדים אנשי חסד, וברגע שהמנהיגים שלהם אומרים תביאו הודים, זה מראה שזה לוקח את הציבור שלהם להיות ציבור לא ציוני.

אני לא זוכרת עכשיו, אבל חבר כנסת התראיין בטלוויזיה ואמר: תביאו הודים.

אני קוראת למנהיגי החרדים, תהיו חלק מאיתנו, תוכיחו שאתם ציוניים.